הרהורים על AI...

בינה מלאכותית, או בשמה המוכר יותר - AI. אי אפשר איתה. אי אפשר בלעדיה…

אני מדברת עם אנשים בסביבה שלי ומגלה (ממש לא בהפתעה) שכולם משתמשים בצ'אט כזה או אחר. יש מאלה המשתמשים יותר, ומתייעצים איתו/ה בכל דבר: מקטן עד גדול. יש כאלה שמשתמשים במינון מעט יותר נמוך. אבל גם אני, כמו כולם נעזרת ב-AI, ונראה לי שבמינונים גדלים. אבל אני מוטרדת. מכמה בחינות.

1. הראשונה היא איך יגדלו הילדים שלנו ללא מיומנויות בסיסיות של שיחה, חשיבה ומעט מאמץ כדי להשיג תשובות לשאלות. אין צורך יותר לנסח משפטים ברורים, ובטח לא להקפיד על כתיבה ללא שגיאות. הבינה כבר תבין. לך תבין…

2. קשר בין-אישי. שמעתי כבר על אנשים שמרגישים שיש להם חבר/ה חדש/ה. אמפטי, לא ביקורתי, תומך בכל דבר ובכל נושא. כבא אין צורך במבט אנושי בעיניים? בשיחה אמיתית עם בן-אדם אמיתי? כזה שלא מושלם, לפעמים תומך, אבל לפעמים ביקורתי? לפעמים אפילו פוגע, אבל לאחר שיחה מיישרים את ההדורים? האם יש מצב שנחיה ללא צורך במגע יד/עין של אדם?

3. התנוונות של המוח… המוח, אמנם לא בדיוק שריר, אבל גם אותו צריך לאמן כדי לשמר. איך בדיוק נאמן אותו אם הפסקנו לחשוב? כבר לא עמֵלים לחפש תשובות, פשוט שואלים את צ'אט/ג'מיני/קלוד/אחר; כבר לא בודקים מקורות; כבר לא מבזבזים זמן על ניסוח מדויק (מיילים, שאלות לצ'אט, מטלה…); כבר לא טורחים לעבד תשובות, לתקצר או לנסח מחדש. שום פעולה שדורשת מאמץ מחשבתי או אימון מוחי.

4. כמעט כולם משתמשים ב-AI. יוצרים ב-AI יצירות המצטרפות למאגר שממנו ה-AI שואב מידע ו"רעיונות". אני כבר רואה איך כל התוצרים נראים באותו שטאנץ. אותו סגנון של איור, אותו תסריט בסיסי. אני חוששת שאנחנו נכנסים ללופ. ואולי זו נקודת האור. אולי אנשים תכף יבינו שמאגר הרעיונות המקוריים של ה-AI הולך ומצטמצם, כי כבר אין מספיק אנשים שתורמים רעיונות משלהם לרשת. ואני שואבת מכך עידוד שאולי עוד מעט יבינו שה-AI קצת נמאס.

זוכרים את הנייר המילימטרי? אני מניחה שמי שצעיר מ-30, לא בטוח שזוכר. מדובר בדף נייר משובץ במשבצות בגודל 1 מ"מ רבוע שנועד כדי לצייר עליו גרפים, למשל בהתאם לנתונים שנאספו בניסוי. זה בעצם הכלי האנלוגי שקדם לאקסל. אז היום הוא באמת נמוג כבר מן העולם. אבל אין ספק שהוא דרש מיומנויות חשיבה שקצת אבדו במעבר לגיליון האלקטרוני: התכנון, ההבנה של הקשר בין ציר ה-X וה-Y, היכולת לצייר את קו המגמה ולהבין את משמעותו... אז נכון, אולי אלה לא מיומנויות מאוד גבוהות ואפשר לתת לטכנולוגיה להקל עלינו במקרה הזה, אבל עדיין היה כאן תהליך שדרש מאתנו לעמול ולחשוב כדי להגיע לתוצר.

אז על מה נשאר לנו לחשוב אם את הכל אנחנו נותנים ל-AI לחשוב וליצור במקומנו? מה נותר מאיתנו?...

מה אתם חושבים על הנושא? כתבו לי בתגובות!

נ.ב. הפוסט הזה נכתב ללא מגע יד AI. התמונה כן.