איך לשלב טכנולוגיה בחינוך באופן אפקטיבי? - עקרונות מנחים

פוסט שני בסדרה - איך משלבים נכון טכנולוגיה בחינוך?

אז איך אדע שאני משלבת את הטכנולוגיה נכון מהמניעים הנכונים, שמקדמים למידה או הוראה?

בפוסט הקודם עסקתי קצת במוטיבציה שלנו להשקיע בטכנולוגיה.

בפוסט הנוכחי אתן טיפים שיוכלו לכוון אתכם כאשר את משלבים בפועל את הטכנולוגיה.

עקרון 1 - מיקוד במטרה

כמורים, בתהליך התכנון והפיתוח של חומרי הוראה ולמידה, לנגד עינינו תמיד צריכה להיות המטרה. לפעמים תוך כדי החשיבה ופיתוח הרעיונות אנחנו שוכחים קצת למה בעצם התחלנו את הכיוון הזה של הפיתוח.

אתן דוגמה. נניח שאני מורה לתורה, ואני רוצה להכין פעילות סיכום לחומש במדבר. מעין חגיגת סיכום כיפית ומלהיבה שמצד אחד תגייס את התלמידים ותלהיב אותם, ומצד שני תעודד היזכרות בסיפורים, בדמויות ובסיטואציות המתוארות בספר, ואולי אפילו ליצור איזה מבט על על כל התהליך שעבר העם לאורך המסעות במדבר. אני רוצה גם שהתלמידים יעבדו יחד בשיתופיות. בראש שלי כבר רצות התמונות של התלמידים העובדים בהתלהבות, זורקים רעיונות, משחקים ופותרים חידות ביחד. אני מתחילה לחפש כל מיני משחקים דיגיטליים שיכולים להתאים לתלמידים שלי. מוצאת את עצמי אוספת הסברים מילוליים של איך בונים משחקים כאלו וסרטונים שמלמדים איך ליצור ולהתאים את הכלים הללו, ונסחפת לעוד ועוד משחקים מגניבים.

אפשר להמשיך ולהיסחף בהתלהבות. אפילו כדאי למשך זמן מסוים. אבל בשלב כלשהו (מתי - זה תלוי בדד ליין) צריך רגע לעצור ולהיזכר במטרות שלי. מה רציתי בעצם להפיק מהפעילות הזו? האם המשחק הזה שמבוסס על תרגילי חיבור, באמת יכול לשמש אותי להשגת המטרה? (דרך אגב, מאוד יכול להיות שכן). האם המשחקים הללו מאפשרים את רמה ההעמקה בתוכן שרציתי בהתחלה? רגע, האם המשחקים האלה יעודדו בכלל שיתופיות, או שבעצם הם עובדים הרבה יותר טוב כאשר כל תלמיד עצמאי?

אני לא חושבת שהמטרות צריכות להיות מאוד נוקשות. אני מאמינה שכשמשלבים טכנולוגיה בחינוך צריכה להיות גמישות קלה לשני הכיוונים, וניתן לעדן מעט את המטרות (או ספציפית את התוכן) כדי שיסתדר עם המשחק וישמור על התלהבות והנאה. אבל צריך לזכור אותן, ולבדוק היטב כמה אני קרובה להשגת המטרות בדרך שבה בחרתי.

אז עקרון ראשון - לשים את המטרה לנגד עיניי לכל אורך תהליך הפיתוח.

עקרון 2 - ערך חינוכי מוסף

כפי שכתבתי בפוסט הקודם בסדרה, לפעמים מתחשק לנו לשלב משחק או כלי מסוים כי הוא נראה לנו ממש כייפי, ואנחנו צופים שהתלמידים יהנו וישתתפו. מוטיבציה זה ערך חינוכי נהדר, ולפעמים זה אכן מתאים. בטח ובטח בעידן אי-הודאות בו אנו נמצאים, שבו לעיתים הצורך הוא רווחה נפשית ורוגע.

אבל, אם אנחנו רוצים להשיג גם למידה של תוכן מתוך תוכנית הלימודים, או לתרגל מיומנות כלשהי, חשוב לוודא שהכלי שבחרנו יביא לנו את הערך החינוכי הזה. אז בדומה למטרות שבטיפ הקודם. אני כל הזמן שואלת את עצמי - האם לכלי הזה יש ערך חינוכי מוסף מלבד ההנאה? או איך אני יכולה להשתמש בכלי הזה כדי להבליט את הערך החינוכי שאני מחפשת?

אז עקרון שני - לוודא  שיש לכלי הטכנולוגי ערך חינוכי מוסף.

עקרון 3 - ניצול יתרונות הטכנולוגיה לקידום למידה

לכל כלי טכנולוגי יש יתרונות וחסרונות. הרבה פעמים היתרונות והחסרונות נגזרים בעצם מהמטרות שלי. זה אומר שלפעמים בסיטואציה א' לכלי א' יהיו יתרונות מצויינים, אבל בסיטואציה ב' החסרונות שלו, מבחינת הסיטואציה, יגברו על היתרונות שלו. אסביר.

אם, למשל, אני רוצה להשתמש בכלי טכנולוגי כדי ליצור משחק, אינטראקטיביות תהיה יתרון בשבילי. אם יש לי כלי המאפשר אינטראקטיביות, כדאי לי מאוד לנצל אותה כדי להגביר מעורבות של התלמידים. לעומת זאת, כאשר אני דווקא מעוניינת יותר בהקשבה ובפסיביות מסוימת של התלמידים (למשל כאשר אני רוצה להסביר פעילות מסוימת) לא הייתי מעוניינת שתלמידים ילחצו על כפתורים או יזיזו אלמנטים במקום לקרוא או להקשיב. במקרה כזה אינטראקטיביות תהיה חסרון עבור המטרה שלי.

דומגה נוספת היא שיתופיות. אם יש לי כלי שיתופי, כמו למשל, Google Slides, אני יכולה לנצל את ההיבטים השיתופיים שלו כדי לעודד תלמידים לעבוד יחד. למשל, ליצור מצגת משותפת של כל הכיתה, או להגיב/להציע הצעות/לערוך הצעות של אחרים בכיתה. או אפילו Google Docs. ההיבט השיתופי שלו כל כך חזק שמאפשר הערכה מעצבת לאורך תהליך כתיבה של תלמידים, שגם הם יכולים לעבוד יחד ולערוך את אותו המסמך, אפילו במקביל. במצבים כאלו השיתופיות של כלי גוגל היא נהדרת. אבל אם בכל זאת אני רוצה להבין מה כל תלמיד בודד יודע או מבין, לא הייתי בוחרת בכלים שיתופיים…

עקרון שלישי - להכיר את הכלי ואת יתרונותיו (וחסרונותיו) ולנצל אותם כדי לשדרג את הלמידה בהתאם למטרות שלה.

עקרון 4 - הימנעות מהסחות דעת

שפע של כלים, שפע של אפשרויות, ויזואליזציות מדהימות ופונקציות מפתיעות. אין סוף לאפשרויות. אבל בכל פעם שאני משלבת כלי טכנולוגי, או אפילו ויזואליזציה מסוימת, אני צריכה לשאול את עצמי - האם זה הכרחי? האם זה תורם, או שאולי מסיח את הדעת מהעיקר, מהחשוב?

אספר סיפור שקרה לי לפני שנים. הייתי בקורס (אני אפילו לא זוכרת אם הנחיתי את אותו הקורס או השתתפתי כסטודנטית…), ובאותו שיעור הייתה סטודנטית שהציגה משהו באמצעות מצגת. אני לא זוכרת מה היא הציגה, אבל דבר אחד אני כן זוכרת. באחד השקפים הופיעה דבורה מאוירת (כקובץ GIF) שעופפה לה בחלק העליון של השקופית, מעל הטקסט. הדבורה לא כיסתה את הטקסט עצמו, רק עופפה לה בנחת למעלה. אתם קולטים שרק את זה אני זוכרת מהמצגת? מצאתי את עצמי מתבוננת בדבורה ולא שומעת את מה שהסטודנטית דיברה אליו, בטח שלא קוראת את הטקסט המלווה במצגת. אגב, הנושא לא היה דבורים (נראה לי…). אז מה יצא לה, לאותה סטודנטית? היא בסך הכל רצתה לקשט את המצגת שלה שתהיה יפה ומושכת את העין. בסופו של דבר היא הסיחה את דעת הקהל (אני מאמינה שאני לא הייתי היחידה) מהמסר שהיא רצתה באמת להעביר בתוכן המצגת.

בכל פעם שמשלבים תוספות או כלים, צריך לבדוק האם הוא תורם ואיך, או שאולי הוא בעצם עלול להפריע. חשיבה על ההיבט הזה לפעמים תוביל לויתור על הכלי או התוסף, אבל בסופו של דבר, כשכן תשלבו, השילוב יהיה איכותי ומועיל.

מוסר ההשכל? - עקרון רביעי - אל תשלבו דברים מיותרים, בטח כאלו שעלולים להסיח את הדעת מהעיקר.

תהליך פיתוח, במיוחד כזה המשלב כלים טכנולוגיים, הוא תהליך ארוך ומלא יצירתיות. זה דבר נהדר, אבל קל מאוד ללכת בו לאיבוד. אם אנחנו מעוניינים להגיע לתוצר מוצלח בסיום התהליך, אני ממליצה מאוד לשמור על ארבעת העקרונות הללו קרובים אליכם לכל אורך תהליך הפיתוח. ובכל זאת. אל תשכחו ליהנות!

פך השמן האבוד

לקנייה